עשרים אלף רגל מעל לעולם   א'  בציריך, בין טיסות בְּצִירִיךְ, מַמְתִּין בֵּין טִיסוֹת, הַבָּאָה בְּעוֹד כִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, מִישֶׁהוּ נִסָּה לְטַלְפֵן אֵלַי (שָׁלשׁ פְּעָמִים), וְרָאִיתִי עַל הַצַּג שֶׁהִגִּיעוּ הוֹדָעוֹת אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא. הִטְרִיף אוֹתִי לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה אַתָּה, וַאֲנִי כָּאן חֵרֶשׁ וְאִלֵּם.   יִתָּכֵן שֶׁהֻפְעֲלָה רֶשֶׁת נִתּוּב לְשִׂיחוֹת, וְאָז, נִדְמֶה לִי, צָרִיךְ קוֹד. וְלִי … המשך לקרוא בימת אורח: ראובן פורת — שירי טיסה